Vayedaber

Sanhedrine

Daf 24a

משנה: הָיוּ בוֹדְקִין אוֹתָן בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת בְּאֵי זוֹ שָׁבוּעַ בְּאֵי זוֹ שָׁנָה בְּאֵי זֶה חֹדֶשׁ בְּכַמָּה בַחֹדֶשׁ בְּאֵי זֶה יוֹם בְּאֵי זוֹ שָׁעָה בְּאֵי זֶה מָקוֹם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּאֵי זֶה יוֹם בְּאֵי זוֹ שָׁעָה 24a בְּאֵי זֶה מָקוֹם מַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ וְהִתְרֵיתֶם בּוֹ. הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אֶת מֶה עָבַד וּבַמֶּה עָבַד׃

Traduction

On examine le témoin par 7 enquêtes, savoir: dans quel septennaire (agricole) d’années, il a vu le crime, quelle année de ce septennaire, quel mois de l’année, quel jour du mois, quel jour de la semaine, à quelle heure de la journée, en quel lieu. R. Yossé dit: on demande seulement le jour, l’heure, le lieu. On lui dit: -Reconnaissez-vous que cet homme a commis le crime? L’avez-vous averti de ne pas le faire (145)Ces 2 dern. Questions n'entraînent pas la conséquence de l'examen, de condamner à mort le témoin convaincu de faux.? S’il s’agit de l’accusation d’idolâtrie, on demandera: qui a-t-il adoré et par quoi?

Pnei Moshe non traduit

מתני' היו בודקין אותו. לאחר שאיימו עליהן היו בודקין כל עד ועד בפני עצמו בשבע חקירות וילפינן להו משבעה לשונות שנאמרו בתורה בחייבי מיתות ב''ד בעיר הנדחת כתיב ודרשת וחקרת ושאלת היטב הרי כאן שלשה דושאלת אינו מן המנין עד דכתב היטב בהדיה אבל ודרשת בלא היטב משמע דרישה מעליא ומושאלת למדו ממנה בדיקות וגבי יחיד בע''ז כתיב והוגד לך ושמעת ודרשת היטב הא תרי הרי כאן חמשה ובעדים זוממין כתיב ודרשו השופטים היטב הא שנים אחרים וילפינן ליתן את האמור של זה בזה הרי כאן שבעה:

באיזו שבוע. של יובל:

באיזו שנה. של שבוע:

באיזה יום. של שבת:

באיזו שעה באיזה מקום. וכל שבע חקירות הללו מביאות אותן לידי הזמה ושמא אין עדים להזימן לכל היום ויש עדים להזימן לאותה שעה:

ר' יוסי אומר. אין צריך אלא שלשה חקירות באיזה יום באיזו שעה באיזה מקום דבהני תלת יכולין לבא לידי הזמה ואין הלכה כר' יוסי אלא אפי' אמרו העדים אמש הרגו או היום הרגו בודקין אותן בכל שבע חקירות כדי שתטרוף דעתן עליהן ויודו אם יש פסול בעדותן:

מכירין אתם אותו. שזה הוא שעשה ואם התריתם בו שלא יעשה ואין זו מן החקירות שמביאות לידי הזמה שיהו העדים נהרגין על זה אלא כשאר בדיקות הן ולעשות העדות מוכחשת אם לא יאמר האחד כדברי חבירו להיות עדותן בטילה וכן אם אמרו שניהם אין אנו מכירין אותו או לא התרינו בו ה''ז עדותן בטילה והוא והן פטורין:

העובד ע''א. אם העידו על העובד ע''א:

שואלין אותן את מי עבד. לפעור או למרקוליס:

ובמה עבד. באיזו עבודה בזבוח או בהשתחויה:

הלכה: הָיוּ בוֹדְקִין אוֹתָן בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת כול'. וְלֹא תַנִּינָן. בְּאֵי זֶה יוֹבֵל. שֶׁאֵין הַדָּבָר מָצוּי. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. אַף בְּאֵי זֶה יוֹבֵל. וְקַייְמוּנָהּ בָּהוּא דְעָאַל וּבָהוּא דִנְפַק.

Traduction

Parmi les question posées au témoin à titre d’enquête, on n’énumère pas le jubilé, car c’est un fait qui n’arrive guère (d’attester au bout d’un jubilé, ou 50 ans, un acte accompli au jubilé précédent). On trouve pourtant un enseignement disant que, selon R. Simon b. Yohaï, on s’enquiert aussi du jubilé. Il est admis qu’il s’agit là d’une époque (l’an 50) où un jubilé cesse et un autre recommence (la question alors a lieu d’être).

Pnei Moshe non traduit

גמ' ולא תנינן. בכלל החקירות באיזה יובל וטעמא לפי שאין הדבר מצוי שיהרג ביובל זה והעדים לא יבאו להעיד עד היובל האחר:

וקיימנוה. להאי ברייתא דר''ש בן יוחאי דמיירי בשנת החמשים שזה היובל נכנס וזה יוצא ושפיר שייך לשאול ולחקור גם על היובל ולהוסיף בחקירות ואע''ג דחוקרין באיזו שבוע וכו' כדי שתטרוף דעת עליהן:

מְנַיִין לְשֶׁבַע חֲקִירוֹת. תַּנָּא שְׁמוּאֵל הַזָּקֵן קוּמֵי רִבִּי אָחָא. וְדָֽרַשְׁתָּ֧ וְחָֽקַרְתָּ֛ וְשָֽׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן. אָמַר לֵיהּ. לָא תְהֵא קְרָא וַאֲזִיל אֶלָּא וְדָֽרַשְׁתָּ֧ וְחָֽקַרְתָּ֛ וְשָֽׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהוּגַּד לְךָ֖ וְשָׁמָ֑עְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵ֔ב. הֵיטֵב הֵיטֵב לִגְזֵירָה שָׁוָה. לִיתֵּן [לְ]^G כָל אַחַת וְאַחַת שְׁמוּעָה שְׁאֵלָה דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה. רִבִּי יִצְחָק מַקְשֵׁי לָהּ. הֲווֹן תְּפִיסִין בְּחַד לֵיסְטֵיס דְּטִיבֵּרִיָּא אָֽמְרִין. כְּדוֹן קְטוֹל כְּדוֹן קְטַל. וּמְנַיִין לָזֶה שֶׁבַע חֲקִירוֹת. אִיסִּי אָמַר. כָּל זְמַן שֶׁאִילּוּ הָעֵדִים יְכוֹלִין לְהִזְדַּמֵּם עַל אוֹתוֹ הָעֵדוּת אֵין הַהוֹרֵג נֶהֱרָג.

Traduction

D’où sait-on qu’il faut 7 enquêtes? On le sait, enseigna Samuel l’ancien devant R. Aha, de ce qu’il est dit (Dt 13, 15): tu t’informeras, tu examineras, tu demanderas bien, et voici, c’est vrai, exact (verset dont le nombre des mots, en hébreu, est de 7). -Non, dit R. Aha, il ne faut pas lire tous les mots de ce verset pour atteindre ce nombre, mais le décomposer ainsi: ''tu t’informeras, examineras, et demanderas bien'', soit 4 termes; puis, cet autre verset (ib. 17, 4): si on te le dit tu l’entendras et du demanderas bien, soit 3 termes (= 7); la répétition de ce dernier terme bien, vise la comparaison du fait, disposant qu’en tous cas il faut l’audition, l’information, l’enquête, l’examen et la demande. R. Isaac objecta (contre le nombre précité): n’arrive-t-il pas parfois de ne pas en user, si p. ex. on prend un assassin de Tibériade, en disant: nous venons de voir la victime et le meurtrier? Or, en un tel cas, y a-t-il lieu de se livrer aux 7 enquêtes? Issi l’explique ainsi: aussi longtemps que les témoins peuvent être convaincus de faux à ce sujet, on n’exécute pas l’accusé (l’enquête pourra être suivie, à titre de contrôle).

Pnei Moshe non traduit

ודרשת וחקרת וגו'. והרי כאן שבעה תיבות ללמד על שבע חקירות:

לא תהא קרא אזיל. לא תהיה כקורא והולך ומונה את כל המקרא הזה דלא מכאן למדנו לשבע חקירות דא''כ תחשוב ותמנה גם הדבר ויהיו שמנה אלא מכאן הוא דלמדנו:

ודרשת וחקרת ושאלת היטב. הרי כאן ארבעה ושמעת ושאלת היטב עוד שלשה הרי כאן שבעה ומנין ליתן את האמור של זה בזה דילפינן היטב היטב לג''ש:

ליתן כל אחת שמועה שאלה דרישה וחקירה. כלומר כמאן דכתיבי כולהו בחדא ושדי שמועה ושאלה להכא ודרישה וחקירה ושאלה להכא והיטב היטב והרי כאן שבעה:

ר' יצחק מקשי לה. הוה קשיא ליה על אותן שבע חקירות שאמרו ולמדו מקרא דהא זימנין דלא צריכי להו שהרי אם היו תופסין ברוצח אחד מטבריא או מאיזה מקום ואומרי' עכשיו הוא שראינו שזה נהרג וזה ההורג וכי מנין לזה שבע חקירות דאין לנו לשאול לא באיזה יום ומכ''ש אינך שהרי בשעה זו אומרים שהרג והא שבע חקירות מקרא הוא דילפינן:

איסי אמר כל זמן וכו'. כלומר דאיסי מפרש דלא תיקשי דאע''ג דהאומרים עכשיו הרגו לזה מ''מ חוקרין אותן בכל שבע חקירות דגזירת הכתוב הוא דכל זמן שיכולין העדים להזדמם מכח החקירות הללו על אותה עדות אין ההורג נהרג על פיהן ואפי' אומרים עכשיו הרגו אם אינם יודעים באיזו שבוע הוא או שנה וחדש אין עדותן כלום שהן החקירות שהזמה תלויה בהן ולעולם חוקרין אותן בהן:

מַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ. מֶה הָיָה. גּוֹי הָיָה אוֹ יִשְׂרָאֵל הָיָה. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נֶהֱרַג מִטִּיבֵּרִיָּא לְצִיפּוֹרִי חֲזָקָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיָה.

Traduction

En demanda au témoin ''s’il reconnaît l’accusé'', devra-t-il aussi dire s’il s’agit d’un païen ou d’un israélite? On peut résoudre cette question à l’aide de ce qu’a dit R. Yohanan: si la victime a succombé entre Tibériade et Sephoris, il y a présomption que le criminel est israélite (inutile donc de demander).

Pnei Moshe non traduit

מכירין אתם אותו. ובעי הש''ס אם צריכין ג''כ להכיר את ההרוג אם עובד כוכבים היה או ישראל היה ואם גם על זה שואלין אותן:

נישמעינה מן הדא דאמר ר' יוחנן. אם נהרג בין טבריא לציפורי חזקה שישראל היה לפי שרוב ישראל מצוין שם אלמא דאין צריך לשאול אותן על זה אלא בכלל עדותן הוא דאם מעידין על זה שהרג את הנפש פשיטא דעל שהרג לישראל מעידין והיינו דקאמר ר' יוחנן דסומכין על חזקה דאי תימא שחוקרין אחר זה א''כ חזקה למה לי הא אנן על סהדותייהו סמכינן:

הִתְרֵיתֶם בּוֹ. מְנַיִין לְהַתְרָייָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. וְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר יִקַּ֣ח אֶת אֲחֹת֡וֹ. חֶ֣סֶד ה֔וּא. אָמַר רִבִּי בּוּן. קַיִן נָשָׂה אֲחוֹתוֹ. הֶבֶל נָשָׂה אֲחוֹתוֹ. חֶסֶד עָשִׂיתִי עִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיִיבָּנֶה עוֹלָם מֵהֶן. כִּֽי אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה.

Traduction

– ''L’avez-vous averti''? D’où sait-on que ce devoir existe (en allusion biblique)? D’abord, on peut le savoir, dit R. Samuel b. Nahman au nom de R. Jonathan (146)''(Yebamot 11, 1); ci-après, (9, 1); Siffri, sect. (Qedoshim 10, 11).'', de ce qu’il est écrit (Lv 20, 17): si un homme épouse sa sœur, etc., c’est un inceste; or, dit R. Aboun, la Bible insiste sur cette défense pour ne pas laisser supposer le contraire, en raison de ce que Caïn et Abel épousèrent (par exception) leurs sœurs. Aussi, le texte a-t-il ici le mot (à double entente) HE)D, inceste, mot qui d’ordinaire signifie grâce; en effet, c’était une grâce spéciale, accordée par le créateur aux premiers humains, de s’unir ainsi pour peupler le monde. Voilà pourquoi il est dit (Ps 89, 3): le monde sera bâti par Hésed, la grâce (de l’avertissement).

Pnei Moshe non traduit

מניין להתרייה. מן התורה ולקמן יליף לה מקראי ואיידי דאיירי בהני קראה מייתי לה להא דר' שמואל בר נחמן דדריש על האי קרא ואיש אשר יקח את אחותו וגו' וראה את ערותה וגו' חסד הוא ומהאי קרא ג''כ ילפינן להתראה דאטו בראייה תליא מילתא אלא עד שיראוהו טעמו של דבר ואגב דריש לחסד הוא וגרסי' לה ביבמות פ' י''א הלכה א':

חסד עשיתי עם הראשונים. שהתרתי להם לישא את האחות דלא סגי בלאו הכי ועל שם עולם חסד יבנה:

תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. עַל פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת. [וְכִי]^G הַמֵּת מֵת. אֶלָּא לְהוֹדִיעוֹ בְּאֵי זֶה מִיתָה מֵת. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֵירִבִּי אִלָּעִאי אוֹמֵר. וְכִֽי יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל רֵעֵ֖הוּ לְהוֹרְגוֹ בְעָרְמָ֑ה. שֶׁיַּעֲרִימוּהוּ בְּאֵי זֶה מִיתָה מֵת.

Traduction

Ensuite, R. Simon b. Yanaï enseigne de déduire le devoir d’avertir le criminel, à l’aide de ces mots (Dt 17, 6): sur la déclaration de 2 témoins le mort mourra; la redondance de cette dernière expression vise le devoir du témoin d’avertir le criminel à quelle peine il s’expose. -On a enseigné que R. Juda b. Ilaï explique ces mots (Ex 21, 14): si quelqu’un agissant avec préméditation contre son prochain le tue par ruse; celle-ci vise la peine capitale dont le témoin doit faire part au meurtrier.

Pnei Moshe non traduit

תני ר''ש בן יוחי אומר וכו'. מכאן להתראה מן התורה דיומת המת כתיב וכי המת מת אלא ללמדך שצריך להתרות בו ולהודיעו באיזו מיתה הוא מת אם יעבור ויעשה זאת:

בערמה. משמע שיערימוה ויחכמוהו להודיעו באיזו מיתה הוא מת:

הָֽיְתָה מִיתָתוֹ בַחֲמוּרָה וְהִתְרוּ בוֹ בַּקַּלָּה. יְכִיל מֵימַר. אִילּוּ הֲוָה יְדַע שֶׁמִּיתָתוֹ בַחֲמוּרָה לָא הֲוָה עֲבַד הָדָא מִילְּתָא. הָיָה מִיתָתוֹ בַקַּלָּהֹ וְהִתְרוּהוּ בוֹ בַּחֲמוּרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן בֵירִבִּי אִלָּעִאי שֶׁיַּעֲרִימוּהוּ בְּאֵי זֶה מִיתָה מֵת.

Traduction

Certes, si le crime comporte le mode le plus grave de pénalité capitale, et le criminel n’a été averti que de la pénalité la moins grave, le fait est nul: le criminel peut arguer que s’il avait connu la gravité, il ne se serait pas exposé à la peine. Mais si la pénalité est en réalité peu grave, et le criminel a été averti qu’il commet un délit très grave, quelle sera la règle? Selon l’avis de R. Juda b. R. Ilaï, que la ruse consiste à avertir le témoin de la peine capitale qu’il encourt, l’avis, quoiqu’exagéré, produit son effet.

Pnei Moshe non traduit

היתה מיתתו בחמור' והן לא התרו בו אלא בקלה בהא פשיטא לן דלכ''ע לאו התראה היא מפני שיכול לומר אילו הייתי יודע שהוא עון חמור ומיתתו חמורה כל כך לא הייתי עושה לדבר הזה אלא הא דקמיבעיא לן אם מיתתו קלה היא והם התרו בו בחמורה אי אמרינן דקלה בחמורה מישך שייכא או לא וקאמר הש''ס דעל דעתיה דר' יודן דדריש בערמה שיערימוהו א''כ מאחר שהתרו בו בחמורה כבר הערימוהו אותו לידע שחייב אפילו חמורה וקבל עליו ומכ''ש שקיבל עליו התלה:

Sanhedrine

Daf 24b

משנה: כָּל הַמַּרְבֶּה בִבְדִּיקוֹת הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח. מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעוּקְצֵי תְאֵנִים. וּמַה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת. אֶלָּא שֶׁבַּחֲקִירוֹת אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ עֵדוּתָן בְּטֵילָה. בְּדִיקוֹת אָמַר אֶחָד אֵינִי יוֹדֵעַ וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עֵדוּתָן קַייֶמֶת. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה עֵדוּתָן בְּטֵילָה׃

Traduction

Plus on questionne les témoins, mieux cela vaut. Un jour, les témoins dirent devant R. Zacaï avoir vu un crime commis sous un figuier (150)V. Derenbourg, p. 278., il leur adressa des questions concernant les queues des figues. Entre les enquêtes et les examens, il y a des différences: si le témoin ne sait pas répondre aux premières, son témoignage est nul (151)S'il ignore quand et où l'acte a eu lieu, il ne peut pas être démenti par un alibi.. Mais si un témoin, ou même tous les deux, ne savent pas répondre aux questions appelées examens, le témoignage est valable. Si sur une question quelconque les témoins se contredisent, le témoignage est nul.- (152)La Guemara sur ce est traduite (Nazir 3, 7).

Pnei Moshe non traduit

מתני'. בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי ובאותה שעה תלמיד יושב לפני רבו היה לכך קורהו בן זכאי:

בעוקצי תאינים. שהיו מעידין אותו שהרגו תחת תאנה ובדקן תאנה זו עוקציה דקים או גסים:

אחד אומר איני יודע עדותן בטילה. דשוב אי אתה יכול להזימן באותה חקירה וכל זמן שאי אפשר לקיים תורת הזמה באחד מן העדים כל העדות בטלה ואפילו הן מאה דאין העדים נעשין זוממין עד שיזומו כולן:

בדיקות. אפילו אמרו כולן אין יודעין ראויה להתקיים בהן מצות הזמה דאין הזמה תלויה אלא בחקירה לומר עמנו הייתם באותה שעה במקום אחר:

בזמן שהן מכחישין זה את זה. אפילו היו שלשה ושנים מהן כיוונו עדותן והשלישי מכחיש אותן עדותן בטילה וכל עדות בטילה הוא והן פטורין:

הלכה: כָּל הַמַּרְבֶּה בִבְדִּיקוֹת כול'. בַּמֶּה לִקְטָן. בְּעוּקְצֵיהֶן לִקְטָן. בַּמֶּה אֲכָלָן. בְּגַלְעִינֵיהֶן.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' במה לקטן. כך היה בודקן במה לקטן זה בשבת והם העידו עליו ושאלן אם בעוקציהן לקטן וכיצד אכלן אם בגלעיניהן:

24b הָיוּ מַתְרִין בּוֹ וְשׁוֹתֵק. מַתְרִין בּוֹ וּמַרְכִין בְּרֹאשׁוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר יוֹדֵעַ אֲנִי. פָּטוּר. עַד שֶׁיֹּאמַר. עַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה. רָאוּהוּ שׁוֹפֵךְ דָּם. אָ‍ֽמְרוּ לוֹ. הֲוֵי יוֹדֵעַ שֶׁבֶּן בְּרִית הוּא וְהַתּוֹרָה אָֽמְרָה שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָם֭ דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר. יוֹדֵעַ אֲנִי. פָּטוּר עַד שֶׁיֹּאמַר. עַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה. רָאוּהוּ מְחַלֵּל שַׁבָּת. אָֽמְרוּ לוֹ. הֲוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְהַתּוֹרָה אָֽמְרָה מְחַֽלְלֶ֨יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר. יוֹדֵעַ אֲנִי. פָּטוּר. עַד שֶׁיֹּאמַר. עַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה.

Traduction

Si l’homme avisé se tait (147)Tossefta, ch. 11., ou si après avoir été avisé il se contente de hocher la tête, dirait-il même qu’il le sait, il sera acquitté, jusqu’à ce qu’il dise vouloir accomplir le crime malgré tout. Si l’on voit un individu sur le point de verser le sang, on lui dira que c’est un crime, et la Loi a dit (Gn 9, 6): Celui qui verse le sang de l’homme, par l’homme son sang sera versé. Bien qu’il dise le savoir, il sera acquitté, à moins qu’il dise vouloir agir ainsi pour être puni. Si l’on voit un homme profaner le Shabat, on lui dit: Sache que c’est aujourd’hui le Shabat, et la Loi dit (Ex 31, 14): Celui qui le profane sera mis à mort, bien qu’il réponde le savoir, il sera acquitté, à moins qu’il dise vouloir agir ainsi pour être puni.

Pnei Moshe non traduit

היו מתרין בו ושותק וכו'. תוספתא היא בפ' י''א:

רִבִּי חִייָה בַּר גַּמְדָּא שָׁאַל. מְקוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם מַה מִיחַייֵב. מִשּׁוּם תּוֹלֵשׁ אוֹ מִשּׁוּם קוֹצֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ. מְלַמֵּד שֶּׁמְצָאוּהוּ תוֹלֵשׁ עֵצִים מִן הַקַּרְקַע.

Traduction

R. Hiya b. Gamda demanda: à quel titre punit-on le ramasseur de bois le samedi? Est-ce pour l’avoir coupé, ou cueilli? On peut résoudre cette question à l’aide de ce verset (Nb 15, 32): Des enfants d’Israël étant au désert trouvèrent, etc. (148)Siffri, sections Emor et Shelah.; donc, dès lors, ils trouvèrent que l’homme arrachait le bois (et il fut condamné pour ce fait).

Pnei Moshe non traduit

נישמעינה מן הדא ויהיו בני ישראל וגו'. ברייתא בספרי היא:

רִבִּי חִייָה בַּר גַּמְדָּא שָׁאַל. מְקוֹשֵׁשׁ בַּמֶּה הִיא מִיתָתוֹ. בִּסְקִילָה. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. יוֹדְעִין הָיוּ שֶׁמְקוֹשֵׁשׁ חַייָב מִיתָה וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה הָֽיְתָה מִיתָתוֹ. אַשְׁכַּח תַּנָּא רִבִּי חִייָה. הוֹצֵ֣א אֶת הַֽמְקַלֵּ֗ל מִחוּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֔ה. בַּמֶּה הָֽיְתָה מִיתָתוֹ. בִּסְקִילָה.

Traduction

Pourquoi, demanda R. Hiya b. Gamda, le condamne-t-on à la lapidation (pénalité dont le criminel n’avait pu être avisé)? On réfute cette objection à l’aide de ce qu’il est dit: on sait qu’il était condamné à mort, sans savoir le mode de pénalité; or, on a enseigné (149)Torath Cohanim, ibid. que R. Hiya explique ces mots (Lv 24, 32): Fais sortir le blasphémateur hors des camps, et cette pénalité (quoique non prévue) était la lapidation.

Pnei Moshe non traduit

במה היא מיתתו בסקילה. כלומר דר' חייה בר גמדא שאל אם הלכה כהאי תנא דאמר לעיל עד שיודיעוהו באיזה מיתה הוא מת א''כ קשיא לן מקושש שהרי מיתתו במה היתה בסקילה והרי לא ידעו מיתתו במה עד שפירש להם מפי הגבור' והיאך היו מתרין בו:

נישמעינה מן הדא. וברייתא בסיפרא דקתני בהדיא יודעין היו שמקושש חייב מיתה וכו'. אלמא דלא בעינן עד שיודיעוהו באיזה מיתה דאל''כ אפילו חיוב מיתה גופה הוה להו לספוקי שהרי התראתן לאו התראה היתה:

אשכח תני ר' חייא הוצא את המקלל וכו'. כלומר דדחי לה הש''ס דמהתם לא שמעינן מידי דאיכא למימר במקושש הוראת שעה היתה כמו במקלל דע''כ בו צריך אתה לומר לכ''ע דהוראת שעה היתה שהרי לא היו יודעים אם חייב מיתה הוא אם לאו וכדדריש לה בהאי ברייתא דסיפרא יודעים היו במקושש שחייב מיתה אבל לא היו יודעים באיזה מיתה שנאמר כי לא פורש מה יעשה לו ובמקלל הוא אומר לפרוש להם על פי ה' מלמד שלא היו יודעים אם חייב מיתה או לאו וכי היכי דאמרינן במקלל דהוראת שעה היתה ה''נ במקושש ולעולם עד שיודיעוהו באיזה מיתה:

אֶת מֶה עָבַד. לִפְעוֹר אוֹ לְמֶרְקוּלִיס. בַּמֶּה עָֽבְדָהּ. בַּעֲבוֹדָתָהּ עָֽבְדָהּ אוֹ בַעֲבוֹדַת גָּבוֹהַּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָֽמְרוּ. רָאִינוּ זֶה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין פְּעוֹר הָיָה אוֹ מֶרְקוּלִיס הָיָה. דָּנִין אוֹתוֹ בִשְׁתֵּיהֶן וּבְאֵי זֶהּ מִזְדַּכֶּה פוֹטְרִין אוֹתוֹ.

Traduction

– ''On lui demandera: Qui a-t-il adoré''? Peor ou Mercure (Mercurius)? ''Et par quoi''? Faut-il les cérémonies usuelles aux idoles, ou le mode du culte divin? -On peut le savoir de ce qu’il est dit: Un jour, 2 témoins vinrent dire qu’ils ont vu un tel adorer une idole, sans savoir si c’est Peor ou Mercure (malgré cela, l’idolâtre a été condamné); en réalité, on juge l’accusé sur ces 2 attestations (incomplètes), et dès que par l’une on le reconnaît innocent, il sera acquitté.

Pnei Moshe non traduit

את מי עבד. קתני במתני' ובעי הש''ס דודאי השאלה את מי עבד לאיזה ע''ז היא לפעור או למרקוליס אלא במה עבד מהו השאלה אם נאמר דכך הוא אם בעבודתה עבדה שפער עצמו לפעור וזרק אבן למרקוליס או בעבודה גבוה שהוא אחת מארבע עבודות זיבוח וקיטור וניסוך והשתחויה ונשמע מינה דבאלו עבודות אינו חייב הואיל ואין דרכה בכך או דילמא דבמה עבד באיזו עבודה מד' עבודות אע''פ שאין דרכה בכך חייב:

נישמעינה מן הדא דקתני מעשה שבאו שנים וכו'. אלמא דבאחד מד' עבודות נמי חייב שהרי לא היו יודעין לומר עבודתה וקבלו עדותן:

דנין אותו בשתיהן וכו'. כמו וליטעמיך הוא שהרי כאן לא היו יודעין כלל לאיזה ע''ז ועל כרחך בכה''ג ודאי לאו כלום הוא דהא את מי עבד צריכין לידע אלא דהא דקבלו עדותן כדי למצא לו זכות ובאיזה מהן שיהא מזדכה פוטרין אותו ונפקא מינה שאם יבאו אח''כ ויעידו איזה ע''ז היתה לאו כלום הוא שכבר דנו אותו בשתיהן ויצא מב''ד ושוב אין מחזירין אותו וכדדריש בפ' דלעיל מוצדיק אל תהרוג:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source